1ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃ 2כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃ 3כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 4הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃ 5אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃ 6כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

7אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

8אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

9ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃ 10ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃ 11ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃ 12ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

13כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃ 14כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃ 15כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

16על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃ 17ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃ 18באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃ 19ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃ 20ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃ 21וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃ 22על כן גם נחשבה לו לצדקה׃ 23ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃ 24כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃ 25אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃