1אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃

2כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃

3בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃

4ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃

5גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃

6כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃

7ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃

8מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃

9זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃

10התרפית ביום צרה צר כחכה׃

11הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃

12כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃

13אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃

14כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃

15אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃

16כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃

17בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃

18פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃

19אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃

20כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃

21ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃

22כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃

23גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃

24אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

25ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃

26שפתים ישק משיב דברים נכחים׃

27הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃

28אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃

29אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃

30על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃

31והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃

32ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃

33מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

34ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃