Hebrew Bible OT and NT 1אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃ 2אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃ 3על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃ 4טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃ 5אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃ 6כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃ 7ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃ 8אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃ 9זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃ 10ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃ 11יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃ 12יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃ 13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃ 14רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃ 15כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃ 16יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃ 17ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃ 18מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃ 19ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃ 20תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃ |