1איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃

2בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃

3גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃

4דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃

5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃

6ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃

7זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃

8חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃

9טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃

10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

11כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃

12לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃

13מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃

14נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃

15סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃

16פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃

17עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃

18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃

19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃

20רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃

21שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃

22תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃