Hebrew Bible OT and NT 1הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃ 2יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃ 3ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃ 4על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃ 5הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃ 6בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃ 7על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃ 8ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃ 9ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃ 10ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃ 11ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃ 12אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃ 13בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי׃ 14ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ 15כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃ 16כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃ 17בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃ 18דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃ 19בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃ 20והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃ 21אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ |
    |