4לו שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה 5לז ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה  כי הכעיסו לנגד הבונים

6לח ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות  {פ}

7א ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם--כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד 8ב ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה

9ג ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם

10ד ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה

11ה ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה 12ו ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו 13ז ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה--בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם 14ח וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--אל תיראו מפניהם  את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם  {פ}

15ט ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו 16י ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים--אחרי כל בית יהודה 17יא הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח 18יב והבונים--איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי 19יג ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו 20יד במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו

21טו ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים 22טז גם בעת ההיא אמרתי לעם--איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה 23יז ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי--אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים  {ס}