6ו ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם--כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש 7ז ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום--פתאם ויפלו בהם 8ח ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד 9ט ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה  את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש  {ס}

10י וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב  כי חצור לפנים--היא ראש כל הממלכות האלה 11יא ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם--לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש 12יב ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב--החרים אותם  כאשר צוה משה עבד יהוה 13יג רק כל הערים העמדות על תלם--לא שרפם ישראל  זולתי את חצור לבדה שרף יהושע 14יד וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל  רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם--לא השאירו כל נשמה 15טו כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע--לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה

16טז ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה 17יז מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם 18יח ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה--מלחמה 19יט לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון  את הכל לקחו במלחמה 20כ כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה  כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה  {ס}

21כא ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל  עם עריהם החרימם יהושע 22כב לא נותר ענקים בארץ בני ישראל  רק בעזה בגת ובאשדוד--נשארו 23כג ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה  {ס}