2ב נטעתם גם שרשו--ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם

3ג ואתה יהוה ידעתני--תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה  {פ}

4ד עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף--כי אמרו לא יראה את אחריתנו

5ה כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן

6ו כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך--גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות  {ס}

7ז עזבתי את ביתי--נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה

8ח היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה

9ט העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה--התיו לאכלה

10י רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה

11יא שמה לשממה--אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב

12יב על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ  אין שלום לכל בשר  {ס}

13יג זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה  {פ}

14יד כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל  הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם 15טו והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו 16טז והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל--ונבנו בתוך עמי 17יז ואם לא ישמעו  ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד--נאם יהוה  {ס}