3ג בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים 4ד וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים 5ה וימד אלף--נחל אשר לא אוכל לעבר  כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר 6ו ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל 7ז בשובני--והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד  מזה ומזה 8ח ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים 9ט והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד  כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי--כל אשר יבוא שמה הנחל 10י והיה יעמדו (עמדו) עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים--משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד 11יא בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו 12יב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר--כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו (והיה) פריו למאכל ועלהו לתרופה  {פ}

13יג כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל--יוסף חבלים 14יד ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם--בנחלה

15טו וזה גבול הארץ  לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן--לבוא צדדה 16טז חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן 17יז והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון

18יח ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן--מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה

19יט ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה

20כ ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים

21כא וחלקתם את הארץ הזאת לכם--לשבטי ישראל 22כב והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל--אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל 23כג והיה בשבט אשר גר הגר אתו--שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה  {פ}