1 Kings 21:1-7 ▼

1 וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּיִזְרְעֶ֑אל אֵ֚צֶל הֵיכַ֣ל אַחְאָ֔ב מֶ֖לֶךְ שֹׁמְרֽוֹן׃

2 וַיְדַבֵּ֣ר אַחְאָ֣ב אֶל־ נָב֣וֹת ׀ לֵאמֹר֩ ׀ תְּנָה־ לִּ֨י אֶֽת־ כַּרְמְךָ֜ וִֽיהִי־ לִ֣י לְגַן־ יָרָ֗ק כִּ֣י ה֤וּא קָרוֹב֙ אֵ֣צֶל בֵּיתִ֔י וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ תַּחְתָּ֔יו כֶּ֖רֶם ט֣וֹב מִמֶּ֑נּוּ אִ֚ם ט֣וֹב בְּעֵינֶ֔יךָ אֶתְּנָה־ לְךָ֥ כֶ֖סֶף מְחִ֥יר זֶֽה׃

3 וַיֹּ֥אמֶר נָב֖וֹת אֶל־ אַחְאָ֑ב חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִתִּתִּ֛י אֶת־ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתַ֖י לָֽךְ׃

4 וַיָּבֹא֩ אַחְאָ֨ב אֶל־ בֵּית֜וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֗ף עַל־ הַדָּבָר֙ אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֣ר אֵלָ֗יו נָבוֹת֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־ אֶתֵּ֥ן לְךָ֖ אֶת־ נַחֲלַ֣ת אֲבוֹתָ֑י וַיִּשְׁכַּב֙ עַל־ מִטָּת֔וֹ וַיַּסֵּ֥ב אֶת־ פָּנָ֖יו וְלֹֽא־ אָ֥כַל לָֽחֶם׃

5 וַתָּבֹ֥א אֵלָ֖יו אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֑וֹ וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מַה־ זֶּה֙ רוּחֲךָ֣ סָרָ֔ה וְאֵינְךָ֖ אֹכֵ֥ל לָֽחֶם׃

6 וַיְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֗יהָ כִּֽי־ אֲ֠דַבֵּר אֶל־ נָב֨וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֜י וָאֹ֣מַר ל֗וֹ תְּנָה־ לִּ֤י אֶֽת־ כַּרְמְךָ֙ בְּכֶ֔סֶף א֚וֹ אִם־ חָפֵ֣ץ אַתָּ֔ה אֶתְּנָה־ לְךָ֥ כֶ֖רֶם תַּחְתָּ֑יו וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־ אֶתֵּ֥ן לְךָ֖ אֶת־ כַּרְמִֽי׃

7 וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֔וֹ אַתָּ֕ה עַתָּ֛ה תַּעֲשֶׂ֥ה מְלוּכָ֖ה עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל ק֤וּם אֱכָל־ לֶ֙חֶם֙ וְיִטַ֣ב לִבֶּ֔ךָ אֲנִי֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ אֶת־ כֶּ֖רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃