3ג וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו  {פ} 4ד ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה 5ה ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו  על (אל) תחס עיניכם (עינכם) ואל תחמלו 6ו זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית 7ז ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים--צאו ויצאו והכו בעיר 8ח ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם

9ט ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה  כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה 10י וגם אני--לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי

11יא והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר  עשיתי כאשר (ככל אשר) צויתני  {פ}