1ויסף אליהוא ויאמר׃

2כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

3אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

4כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

5הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

6לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

7לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

8ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

9ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

10ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

11אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

12ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

13וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

14תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

15יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

16ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

18כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

19היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

20אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

21השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

22הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

23מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

24זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

25כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

26הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

28אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

29אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

30הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

31כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

32על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

33יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃