מִרְמָס noun [masculine] trampling-place, trampling; — absolute ׳מ Micah 7:10 +, מִרְמַס (Kö^{ii.1, 96}) Isaiah 10:6; construct מִרְמַס Isaiah 7:25; Ezekiel 34:19; —

1 trampling-place, שֶׂה ׳מ Isaiah 7:25 ("" מִשְׁלַח), רַגְלֵיכֶם ׳מ Ezekiel 34:19 (figurative).

2 trampling, ׳וְהָיָה לְמ Isaiah 5:5 it shall become a trampling, be trampled down, so Micah 7:10; Isaiah 28:18 והייתם לו למרמס, compare Isaiah 10:6; Daniel 8:13.

וּלְמִרְמַ֖ס ולמרמס לְמִרְמָ֖ס לְמִרְמָֽס׃ למרמס למרמס׃ מִרְמַ֤ס מִרְמָ֖ס מִרְמָֽס׃ מרמס מרמס׃ lə·mir·mās lemirMas ləmirmās mir·mas mir·mās mirmas mirmās ū·lə·mir·mas ulemirMas ūləmirmasInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts