1ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃

2מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃

3אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃

4איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃

5מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃

6על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃

7ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃

8ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃

9בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃

10ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃

11ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃

12המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃

13לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃

14תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃

15וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃

16הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃

17הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃

18התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃

19אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃

20כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃

21ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃

22הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃

23אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃

24אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃

25מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃

26להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃

27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃

28היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃

29מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃

30כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃

31התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃

32התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃

33הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃

34התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃

35התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃

36מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃

37מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃

38בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃

39התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃

40כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃

41מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃