יְבוּל noun masculine^{Job 20:28} produce of soil; — absolute ׳י Habakkuk 3:17; construct id. Judges 6:4; Job 20:28; suffix יְבוּלָהּ Deuteronomy 11:17 7t.; יְבֻלָהּ Deuteronomy 32:22; יְבוּלָםPsalm 78:46; — produce: הָאָרֶץ ׳י Judges 6:4; אֶרֶץ וִיבֻלָהּ Deuteronomy 32:22; וְהָאָרֶץ כָּֽלְאָה יְבוּלָהּ Haggai 1:10; suffix Psalm 78:46 ("" יְגִיעַ); especially וְנָ˜תְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ Leviticus 26:4 the land shall yield its produce, so Leviticus 26:20; Ezekiel 34:27; Zechariah 8:2 (all "" מְּרִי), Psalm 67:7; Psalm 85:13; also, subject הָאֲדָמָה Deuteronomy 11:17; of grapes only וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים Habakkuk 3:17 ("" תְּאֵנָה לֹאתִֿפְרָח and כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂהֿ זַיִת); more Generally יְבוּל בֵּיתוֺ Job 20:28 the produce (acquired possessions) of his house.

וִֽיבֻלָ֔הּ ויבלה יְב֣וּל יְבוּל֙ יְבוּלָ֑הּ יְבוּלָ֑ם יְבוּלָ֔הּ יְבוּלָֽהּ׃ יבול יבולה יבולה׃ יבולם vivuLah wî·ḇu·lāh wîḇulāh yə·ḇū·lāh yə·ḇū·lām yə·ḇūl yəḇūl yəḇūlāh yəḇūlām yeVul yevuLah yevuLamInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts