1 דברי ׀ אגור בן־יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃

2 כי בער אנכי מאיש ולא־בינת אדם לי׃

3 ולא־למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃

4 מי עלה־שמים ׀ וירד מי אסף־רוח ׀ בחפניו מי צרר־מים ׀ בשמלה מי הקים כל־אפסי־ארץ מה־שמו ומה־שם־בנו כי תדע׃

5 כל־אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃

6 אל־תוסף על־דבריו פן־יוכיח בך ונכזבת׃ פ

7 תים שאלתי מאתך אל־תמנע ממני בטרם אמות׃

8 שוא ׀ ודבר־כזב הרחק ממני ראש ועשר אל־תתן־לי הטריפני לחם חקי׃

9 פן אשבע ׀ וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ פ

10 אל־תלשן עבד אל־ [אדנו כ] (אדניו ק) פן־יקללך ואשמת׃

11 דור אביו יקלל ואת־אמו לא יברך׃

12 דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃

13 דור מה־רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃

14 דור ׀ חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ פ

15 לעלוקה ׀ שתי בנות הב ׀ הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא־אמרו הון׃

16 שאול ועצר רחם ארץ לא־שבעה מים ואש לא־אמרה הון׃

17 עין ׀ תלעג לאב ותבוז ליקהת־אם יקרוה ערבי־נחל ויאכלוה בני־נשר׃ פ

18 שלשה המה נפלאו ממני [וארבע כ] (וארבעה ק) לא ידעתים׃

19 דרך הנשר ׀ בשמים דרך נחש עלי צור דרך־אניה בלב־ים ודרך גבר בעלמה׃

20 כן ׀ דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און׃ פ

21 תחת לוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא־תוכל שאת׃

22 תחת־עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע־לחם׃

23 תחת נואה כי תבעל ושפחה כי־תירש גברתה׃ פ

24 ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים׃

25 הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם׃

26 פנים עם לא־עצום וישימו בסלע ביתם׃

27 מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃

28 ממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ פ

29 שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃

30 ליש גבור בבהמה ולא־ישוב מפני־כל׃

31 זרזיר מתנים או־תיש ומלך אלקום עמו׃

32 אם־נבלת בהתנשא ואם־זמות יד לפה׃

33 כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ־אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ פ