1מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃

2לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃

3בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃

4מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃

5אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃

6בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃

7שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃

8זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃

9תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃

10מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃

11שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃

12לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃

13לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃

14לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃

15כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃

16טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃

17טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃

18איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃

19דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃

20בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃

21אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃

22הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃

23שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃

24ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃

25בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃

26תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃

27עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃

28לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃

29רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃

30מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃

31אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃

32פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃

33יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃