Hebrew Bible OT and NT 1ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ 2הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ 3בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ 4ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ 5ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ 6ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ 7החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ 8גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ 9ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ 10אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ 11כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ 12ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ 13אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ 14אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ 15כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ 16כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ 17ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ 18ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ 19ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ 20ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ |