[דֶּ֫גֶל] noun masculine^{Numbers 10:14} standard, banner (Assyrian diglu Dl^{HA 40 Pr 58}; compare also Di Numbers 2:2); construct דֶּגֶל Numbers 2:3 7t.; suffix דִּגְלוֺ Numbers 1:52 2t.; plural suffix דִּגְלֵיהֶם Numbers 2:17,31,34; — standard, particular of separate tribes of Israel מחנה יהודה ׳ד etc. Numbers 2:3,10,18,25; Numbers 10:14,18,22,25; compare also Numbers 1:52; Numbers 2:2 ("" אֹתֹת) Numbers 2:17; Numbers 2:31; Numbers 2:34 (all P.); figurative Songs 2:4 ודגלו עלי אהבה.

דִּגְל֖וֹ דִּגְל֤וֹ דֶּ֚גֶל דֶּ֛גֶל דֶּ֣גֶל דגל דגלו וְדִגְל֥וֹ ודגלו לְדִגְלֵיהֶֽם׃ לְדִגְלֵיהֶם֙ לדגליהם לדגליהם׃ de·ḡel Degel deḡel diḡ·lōw digLo diḡlōw lə·ḏiḡ·lê·hem ləḏiḡlêhem ledigleiHem vedigLo wə·ḏiḡ·lōw wəḏiḡlōwInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts