1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃ 2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃ 3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ 4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃ 5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃

6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃ 7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃ 8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ 9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃ 10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃ 11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃ 12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃

13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ 14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ 15וידבר אלהים אל נח לאמר׃ 16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃ 17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃ 18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃ 19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃

20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ 21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃