<< Genesis 12 HEB >>


God calls Abram, and blesses him with a promise of Christ.
1   וַיֹּ֤אמֶר  יְהוָה֙  אֶל־  אַבְרָ֔ם  לֶךְ־  לְךָ֛  מֵאַרְצְךָ֥  וּמִמֹּֽולַדְתְּךָ֖  וּמִבֵּ֣ית  אָבִ֑יךָ  אֶל־  הָאָ֖רֶץ  אֲשֶׁ֥ר  אַרְאֶֽךָּ׃  2   וְאֶֽעֶשְׂךָ֙  לְגֹ֣וי  גָּדֹ֔ול  וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔  וַאֲגַדְּלָ֖ה  שְׁמֶ֑ךָ  וֶהְיֵ֖ה  בְּרָכָֽה׃  3   וַאֲבָֽרֲכָה֙  מְבָ֣רְכֶ֔יךָ  וּמְקַלֶּלְךָ֖  אָאֹ֑ר  וְנִבְרְכ֣וּ  בְךָ֔  כֹּ֖ל  מִשְׁפְּחֹ֥ת  הָאֲדָמָֽה׃ 


He departs with Lot from Haran, and comes to Canaan.
4   וַיֵּ֣לֶךְ  אַבְרָ֗ם  כַּאֲשֶׁ֨ר  דִּבֶּ֤ר  אֵלָיו֙  יְהוָ֔ה  וַיֵּ֥לֶךְ  אִתֹּ֖ו  לֹ֑וט  וְאַבְרָ֗ם  בֶּן־  חָמֵ֤שׁ  שָׁנִים֙  וְשִׁבְעִ֣ים  שָׁנָ֔ה  בְּצֵאתֹ֖ו  מֵחָרָֽן׃  5   וַיִּקַּ֣ח  אַבְרָם֩  אֶת־  שָׂרַ֨י  אִשְׁתֹּ֜ו  וְאֶת־  לֹ֣וט  בֶּן־  אָחִ֗יו  וְאֶת־  כָּל־  רְכוּשָׁם֙  אֲשֶׁ֣ר  רָכָ֔שׁוּ  וְאֶת־  הַנֶּ֖פֶשׁ  אֲשֶׁר־  עָשׂ֣וּ  בְחָרָ֑ן  וַיֵּצְא֗וּ  לָלֶ֙כֶת֙  אַ֣רְצָה  כְּנַ֔עַן  וַיָּבֹ֖אוּ  אַ֥רְצָה  כְּנָֽעַן׃ 


He journeys through Canaan,
6   וַיַּעֲבֹ֤ר  אַבְרָם֙  בָּאָ֔רֶץ  עַ֚ד  מְקֹ֣ום  שְׁכֶ֔ם  עַ֖ד  אֵלֹ֣ון  מֹורֶ֑ה  וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י  אָ֥ז  בָּאָֽרֶץ׃ 


which is promised to him in a vision.
7   וַיֵּרָ֤א  יְהוָה֙  אֶל־  אַבְרָ֔ם  וַיֹּ֕אמֶר  לְזַ֨רְעֲךָ֔  אֶתֵּ֖ן  אֶת־  הָאָ֣רֶץ  הַזֹּ֑את  וַיִּ֤בֶן  שָׁם֙  מִזְבֵּ֔חַ  לַיהוָ֖ה  הַנִּרְאֶ֥ה  אֵלָֽיו׃  8   וַיַּעְתֵּ֨ק  מִשָּׁ֜ם  הָהָ֗רָה  מִקֶּ֛דֶם  לְבֵֽית־  אֵ֖ל  וַיֵּ֣ט  אָהֳלֹ֑ה  בֵּֽית־  אֵ֤ל  מִיָּם֙  וְהָעַ֣י  מִקֶּ֔דֶם  וַיִּֽבֶן־  שָׁ֤ם  מִזְבֵּ֙חַ֙  לַֽיהוָ֔ה  וַיִּקְרָ֖א  בְּשֵׁ֥ם  יְהוָֽה׃  9   וַיִּסַּ֣ע  אַבְרָ֔ם  הָלֹ֥וךְ  וְנָסֹ֖ועַ  הַנֶּֽגְבָּה׃  פ 


He is driven by famine into Egypt.
10   וַיְהִ֥י  רָעָ֖ב  בָּאָ֑רֶץ  וַיֵּ֨רֶד  אַבְרָ֤ם  מִצְרַ֙יְמָה֙  לָג֣וּר  שָׁ֔ם  כִּֽי־  כָבֵ֥ד  הָרָעָ֖ב  בָּאָֽרֶץ׃ 


Fear makes him feign his wife to be his sister.
11   וַיְהִ֕י  כַּאֲשֶׁ֥ר  הִקְרִ֖יב  לָבֹ֣וא  מִצְרָ֑יְמָה  וַיֹּ֙אמֶר֙  אֶל־  שָׂרַ֣י  אִשְׁתֹּ֔ו  הִנֵּה־  נָ֣א  יָדַ֔עְתִּי  כִּ֛י  אִשָּׁ֥ה  יְפַת־  מַרְאֶ֖ה  אָֽתְּ׃  12   וְהָיָ֗ה  כִּֽי־  יִרְא֤וּ  אֹתָךְ֙  הַמִּצְרִ֔ים  וְאָמְר֖וּ  אִשְׁתֹּ֣ו  זֹ֑את  וְהָרְג֥וּ  אֹתִ֖י  וְאֹתָ֥ךְ  יְחַיּֽוּ׃  13   אִמְרִי־  נָ֖א  אֲחֹ֣תִי  אָ֑תְּ  לְמַ֙עַן֙  יִֽיטַב־  לִ֣י  בַעֲבוּרֵ֔ךְ  וְחָיְתָ֥ה  נַפְשִׁ֖י  בִּגְלָלֵֽךְ׃ 


Pharaoh, having taken her from him, is compelled to restore her.
14   וַיְהִ֕י  כְּבֹ֥וא  אַבְרָ֖ם  מִצְרָ֑יְמָה  וַיִּרְא֤וּ  הַמִּצְרִים֙  אֶת־  הָ֣אִשָּׁ֔ה  כִּֽי־  יָפָ֥ה  הִ֖וא  מְאֹֽד׃  15   וַיִּרְא֤וּ  אֹתָהּ֙  שָׂרֵ֣י  פַרְעֹ֔ה  וַיְהַֽלְל֥וּ  אֹתָ֖הּ  אֶל־  פַּרְעֹ֑ה  וַתֻּקַּ֥ח  הָאִשָּׁ֖ה  בֵּ֥ית  פַּרְעֹֽה׃  16   וּלְאַבְרָ֥ם  הֵיטִ֖יב  בַּעֲבוּרָ֑הּ  וַֽיְהִי־  לֹ֤ו  צֹאן־  וּבָקָר֙  וַחֲמֹרִ֔ים  וַעֲבָדִים֙  וּשְׁפָחֹ֔ת  וַאֲתֹנֹ֖ת  וּגְמַלִּֽים׃  17   וַיְנַגַּ֨ע  יְהוָ֧ה  אֶת־  פַּרְעֹ֛ה  נְגָעִ֥ים  גְּדֹלִ֖ים  וְאֶת־  בֵּיתֹ֑ו  עַל־  דְּבַ֥ר  שָׂרַ֖י  אֵ֥שֶׁת  אַבְרָֽם׃ 


Pharaoh reproves Abram, whom he dismisses.
18   וַיִּקְרָ֤א  פַרְעֹה֙  לְאַבְרָ֔ם  וַיֹּ֕אמֶר  מַה־  זֹּ֖את  עָשִׂ֣יתָ  לִּ֑י  לָ֚מָּה  לֹא־  הִגַּ֣דְתָּ  לִּ֔י  כִּ֥י  אִשְׁתְּךָ֖  הִֽוא׃  19   לָמָ֤ה  אָמַ֙רְתָּ֙  אֲחֹ֣תִי  הִ֔וא  וָאֶקַּ֥ח  אֹתָ֛הּ  לִ֖י  לְאִשָּׁ֑ה  וְעַתָּ֕ה  הִנֵּ֥ה  אִשְׁתְּךָ֖  קַ֥ח  וָלֵֽךְ׃  20   וַיְצַ֥ו  עָלָ֛יו  פַּרְעֹ֖ה  אֲנָשִׁ֑ים  וַֽיְשַׁלְּח֥וּ  אֹתֹ֛ו  וְאֶת־  אִשְׁתֹּ֖ו  וְאֶת־  כָּל־  אֲשֶׁר־  לֹֽו׃ 
<< Genesis 12 >>
Biblos Greek and Hebrew Study Bible © 2010 Biblos.com
Online Parallel Bible