1 הללויה ׀ הודו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו׃

2 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל־תהלתו׃

3 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל־עת׃

4 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃

5 לראות ׀ בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם־נחלתך׃

6 חטאנו עם־אבותינו העוינו הרשענו׃

7 אבותינו במצרים ׀ לא־השכילו נפלאותיך לא זכרו את־רב חסדיך וימרו על־ים בים־סוף׃

8 ויושיעם למען שמו להודיע את־גבורתו׃

9 ויגער בים־סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

10 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃

11 ויכסו־מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

12 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃

13 מהרו שכחו מעשיו לא־חכו לעצתו׃

14 ויתאוו תאוה במדבר וינסו־אל בישימון׃

15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃

17 תפתח־ארץ ותבלע דתן ותכס על־עדת אבירם׃

18 ותבער־אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃

19 יעשו־עגל בחרב וישתחוו למסכה׃

20 וימירו את־כבודם בתבנית ור אכל עשב׃

21 כחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

22 נפלאות בארץ חם נוראות על־ים־סוף׃

23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃

24 וימאסו בארץ חמדה לא־האמינו לדברו׃

25 וירגנו באהליהם לא מעו בקול יהוה׃

26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃

27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃

28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ־בם מגפה׃

30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃

31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד־עולם׃

32 ויקציפו על־מי מריבה וירע למשה בעבורם׃

33 כי־המרו את־רוחו ויבטא בשפתיו׃

34 לא־השמידו את־העמים אשר אמר יהוה להם׃

35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃

36 ויעבדו את־עצביהם ויהיו להם למוקש׃

37 ויזבחו את־בניהם ואת־בנותיהם לשדים׃

38 וישפכו דם נקי דם־בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃

39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃

40 ויחר־אף יהוה בעמו ויתעב את־נחלתו׃

41 ויתנם ביד־גוים וימשלו בהם שנאיהם׃

42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃

43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

44 וירא בצר להם בשמעו את־רנתם׃

45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב [חסדו כ] (חסדיו׃ ק)

46 ויתן אותם לרחמים לפני כל־שוביהם׃

47 הושיענו ׀ יהוה אלהינו וקבצנו מן־הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

48 ברוך־יהוה אלהי ישראל מן־העולם ׀ ועד העולם ואמר כל־העם אמן הללו־יה׃