1 ואתה בן־אדם הנבא על־גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃ 2 ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על־הרי ישראל׃ 3 והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃ 4 על־הרי ישראל תפול אתה וכל־אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל־כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃ 5 על־פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 6 ושלחתי־אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי־אני יהוה׃

7 ואת־שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא־אחל את־שם־קדשי עוד וידעו הגוים כי־אני יהוה קדוש בישראל׃ 8 הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃

9 ויצאו ישבי ׀ ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃ 10 ולא־ישאו עצים מן־השדה ולא יחטבו מן־היערים כי בנשק יבערו־אש ושללו את־שלליהם ובזזו את־בזזיהם נאם אדני יהוה׃ ס

11 והיה ביום ההוא אתן לגוג ׀ מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה וקראו גיא המון גוג׃ 12 וקברום בית ישראל למען טהר את־הארץ שבעה חדשים׃ 13 וקברו כל־עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃ 14 ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את־העברים את־הנותרים על־פני הארץ לטהרה מקצה שבעה־חדשים יחקרו׃ 15 ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל־גיא המון גוג׃ 16 וגם שם־עיר המונה וטהרו הארץ׃ ס

17 ואתה בן־אדם כה־אמר ׀ אדני יהוה אמר לצפור כל־כנף ולכל ׀ חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על־זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃ 18 בשר גבורים תאכלו ודם־נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃ 19 ואכלתם־חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר־זבחתי לכם׃ 20 ושבעתם על־שלחני סוס ורכב גבור וכל־איש מלחמה נאם אדני יהוה׃

21 ונתתי את־כבודי בגוים וראו כל־הגוים את־משפטי אשר עשיתי ואת־ידי אשר־שמתי בהם׃ 22 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן־היום ההוא והלאה׃ 23 וידעו הגוים כי בעונם גלו בית־ישראל על אשר מעלו־בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃ 24 כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃ ס

25 לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את־ [שבית כ] (שבות ק) יעקב ורחמתי כל־בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃ 26 ונשו את־כלמתם ואת־כל־מעלם אשר מעלו־בי בשבתם על־אדמתם לבטח ואין מחריד׃ 27 בשובבי אותם מן־העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃ 28 וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל־הגוים וכנסתים על־אדמתם ולא־אותיר עוד מהם שם׃ 29 ולא־אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את־רוחי על־בית ישראל נאם אדני יהוה׃ פ