1 משא בבל אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ׃

2 על הר־נשפה שאו־נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃

3 אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃

4 קול המון בהרים דמות עם־רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃

5 באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל־הארץ׃

6 הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

7 על־כן כל־ידים תרפינה וכל־לבב אנוש ימס ׃

8 ונבהלו ׀ צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל־רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

9 הנה יום־יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃

10 כי־כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא־יגיה אורו׃

11 ופקדתי על־תבל רעה ועל־רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃

12 אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃

13 על־כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃

14 והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל־עמו יפנו ואיש אל־ארצו ינוסו׃

15 כל־הנמצא ידקר וכל־הנספה יפול בחרב׃

16 ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם [תשגלנה כ] (תשכבנה׃ ק)

17 הנני מעיר עליהם את־מדי אשר־כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו־בו׃

18 וקשתות נערים תרטשנה ופרי־בטן לא ירחמו על־בנים לא־תחוס עינם׃

19 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה׃

20 לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם׃

21 ורבצו־שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו־שם׃

22 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃