1 בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן־אמציה מלך יהודה׃ 2 בן־שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם׃ 3 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה אמציהו אביו׃ 4 רק הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 5 וינגע יהוה את־המלך ויהי מצרע עד־יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן־המלך על־הבית שפט את־עם הארץ׃ 6 ויתר דברי עזריהו וכל־אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 7 וישכב עזריה עם־אבתיו ויקברו אתו עם־אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו׃ פ

8 בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן־ירבעם על־ישראל בשמרון ששה חדשים׃ 9 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו לא סר מחטאות ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃ 10 ויקשר עליו שלם בן־יבש ויכהו קבלעם וימיתהו וימלך תחתיו׃ 11 ויתר דברי זכריה הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12 הוא דבר־יהוה אשר דבר אל־יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על־כסא ישראל ויהי־כן׃ פ

13 שלום בן־יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח־ימים בשמרון׃ 14 ויעל מנחם בן־גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את־שלום בן־יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו׃ 15 ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר הנם כתבים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ ס 16 אז יכה־מנחם את־תפסח ואת־כל־אשר־בה ואת־גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל־ההרותיה בקע׃ פ

17 בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן־גדי על־ישראל עשר שנים בשמרון׃ 18 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מעל חטאות ירבעם בן־נבט אשר־החטיא את־ישראל כל־ימיו׃

19 בא פול מלך־אשור על־הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר־כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו׃ 20 ויצא מנחם את־הכסף על־ישראל על כל־גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא־עמד שם בארץ׃ 21 ויתר דברי מנחם וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 22 וישכב מנחם עם־אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו׃ פ

23 בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן־מנחם על־ישראל בשמרון שנתים׃ 24 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מחטאות ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃ 25 ויקשר עליו פקח בן־רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית־ [מלך כ] (המלך ק) את־ארגב ואת־האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימיתהו וימלך תחתיו׃ 26 ויתר דברי פקחיה וכל־אשר עשה הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ

27 בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן־רמליהו על־ישראל בשמרון עשרים שנה׃ 28 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מן־חטאות ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃

29 בימי פקח מלך־ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את־עיון ואת־אבל בית־מעכה ואת־ינוח ואת־קדש ואת־חצור ואת־הגלעד ואת־הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה׃ 30 ויקשר־קשר הושע בן־אלה על־פקח בן־רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו בשנת עשרים ליותם בן־עזיה׃ 31 ויתר דברי־פקח וכל־אשר עשה הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ

32 בשנת שתים לפקח בן־רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן־עזיהו מלך יהודה׃ 33 בן־עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש־עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת־צדוק׃ 34 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה עזיהו אביו עשה׃ 35 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את־שער בית־יהוה העליון׃ 36 ויתר דברי יותם אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 37 בימים ההם החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן־רמליהו׃ 38 וישכב יותם עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו׃ פ