1 יחזקיהו מלך בן־עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת־זכריהו׃ 2 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה דויד אביו׃

3 הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את־דלתות בית־יהוה ויחזקם׃ 4 ויבא את־הכהנים ואת־הלוים ויאספם לרחוב המזרח׃

5 ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את־בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את־הנדה מן־הקדש׃ 6 כי־מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה־אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו־ערף׃ 7 גם סגרו דלתות האולם ויכבו את־הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא־העלו בקדש לאלהי ישראל׃ 8 ויהי קצף יהוה על־יהודה וירושלם ויתנם [לזועה כ] (לזעוה ק) לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃ 9 והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על־זאת׃ 10 עתה עם־לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו׃ 11 בני עתה אל־תשלו כי־בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים׃ ס

12 ויקמו הלוים מחת בן־עמשי ויואל בן־עזריהו מן־בני הקהתי ומן־בני מררי קיש בן־עבדי ועזריהו בן־יהללאל ומן־הגרשני יואח בן־זמה ועדן בן־יואח׃ 13 ומן־בני אליצפן שמרי [ויעואל כ] (ויעיאל ק) ומן־בני אסף זכריהו ומתניהו׃ ס 14 ומן־בני הימן [יחואל כ] (יחיאל ק) ושמעי ס ומן־בני ידותון שמעיה ועזיאל׃ 15 ויאספו את־אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות־המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה׃ 16 ויבאו הכהנים לפנימה בית־יהוה לטהר ויוציאו את כל־הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל־קדרון חוצה׃ 17 ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את־בית־יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו׃ ס 18 ויבואו פנימה אל־חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את־כל־בית יהוה את־מזבח העולה ואת־כל־כליו ואת־שלחן המערכת ואת־כל־כליו׃ 19 ואת כל־הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה׃ ס

20 וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה׃ 21 ויביאו פרים־שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על־הממלכה ועל־המקדש ועל־יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על־מזבח יהוה׃ 22 וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את־הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה׃ 23 ויגישו את־שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם׃ 24 וישחטום הכהנים ויחטאו את־דמם המזבחה לכפר על־כל־ישראל כי לכל־ישראל אמר המלך העולה והחטאת׃

25 ויעמד את־הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה־המלך ונתן הנביא כי ביד־יהוה המצוה ביד־נביאיו׃ ס 26 ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות׃ ס 27 ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר־יהוה והחצצרות ועל־ידי כלי דויד מלך־ישראל׃ 28 וכל־הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות [מחצצרים כ] (מחצרים ק) הכל עד לכלות העלה׃

29 וככלות להעלות כרעו המלך וכל־הנמצאים אתו וישתחוו׃ 30 ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד־לשמחה ויקדו וישתחוו׃ פ

31 ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל־נדיב לב עלות׃ 32 ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל־אלה׃ 33 והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים׃ 34 רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את־כל־העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד־כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים׃ 35 וגם־עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה ותכון עבודת בית־יהוה׃ 36 וישמח יחזקיהו וכל־העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר׃ פ