Word Origin
from shub
Definition
turning back, recusant, apostate
NASB Translation
faithless (2), turning away (1).

I. שׁוֺבָב adjective backturning, recusant, apostate (perhaps for מְשׁוֺבָב, Participle Po`l. Ol^{§ 251 b} Ges^{§ 52s} Kö^{i. 454}); — ׳שׁ Isaiah 57:17; plural שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֺבָבִים Jeremiah 3:14,22. — שׁובבים Jeremiah 50:6 Kt < Qr שׁוֺבְבוּם ᵐ5 Comm., compare √

Po`l.

שֹֽׁובְב֑וּם שׁוֹבָ֖ב שׁוֹבָבִ֔ים שׁוֹבָבִים֙ שובב שובבום שובבים shoaVim shoVav shovVum šō·w·ḇā·ḇîm šō·w·ḇāḇ šō·wḇ·ḇūm šōwḇāḇ šōwḇāḇîm šōwḇḇūmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts