dead body, dead carcass, dead of itself, which died, beast that which dieth of itself

From nabel; a flabby thing, i.e. A carcase or carrion (human or bestial, often collectively); figuratively, an idol -- (dead) body, (dead) carcase, dead of itself, which died, (beast) that (which) dieth of itself.

see HEBREW nabel

בְּנִבְלַ֖ת בְּנִבְלַ֤ת בְּנִבְלַת֙ בְּנִבְלָתָ֖הּ בְּנִבְלָתָ֖ם בְנִבְלַ֨ת בנבלת בנבלתה בנבלתם הַנְּבֵלָ֑ה הַנְּבֵלָ֔ה הַנְּבֵלָֽה׃ הַנְּבֵלָה֙ הנבלה הנבלה׃ וְנִבְלָתוֹ֙ וּבְנִבְלָתָ֖ם וּנְבֵלָ֨ה ובנבלתם ונבלה ונבלתו מִנִּבְלָתָ֑ם מִנִּבְלָתָ֔הּ מִנִּבְלָתָ֔ם מִנִּבְלָתָ֖ם מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ מנבלתה מנבלתם נְ֠בֵלָה נְבֵלָ֧ה נְבֵלָה֙ נְבֵלָתִ֖י נִבְלַ֣ת נִבְלַ֧ת נִבְלַ֨ת נִבְלַ֬ת נִבְלָֽתְךָ֙ נִבְלָת֔וֹ נִבְלָת֖וֹ נִבְלָת֜וֹ נִבְלָת֣וֹ נִבְלָתְךָ֖ נִבְלָתָ֔הּ נִבְלָתָ֔ם נִבְלָתָ֖ם נִבְלָתָ֛ם נִבְלָתָם֙ נִבְלָתוֹ֙ נבלה נבלת נבלתה נבלתו נבלתי נבלתך נבלתם bə·niḇ·lā·ṯāh bə·niḇ·lā·ṯām bə·niḇ·laṯ ḇə·niḇ·laṯ bəniḇlaṯ ḇəniḇlaṯ bəniḇlāṯāh bəniḇlāṯām benivLat benivlaTah benivlaTam han·nə·ḇê·lāh hannəḇêlāh hanneveLah min·niḇ·lā·ṯāh min·niḇ·lā·ṯām minniḇlāṯāh minniḇlāṯām minnivlaTah minnivlaTam nə·ḇê·lā·ṯî nə·ḇê·lāh nəḇêlāh nəḇêlāṯî neveLah nevelaTi niḇ·lā·ṯāh niḇ·lā·ṯām niḇ·lā·ṯə·ḵā niḇ·lā·ṯōw niḇ·laṯ niḇlaṯ niḇlāṯāh niḇlāṯām niḇlāṯəḵā niḇlāṯōw nivLat nivlaTah nivlaTam nivlateCha nivlaTo ū·ḇə·niḇ·lā·ṯām ū·nə·ḇê·lāh ūḇəniḇlāṯām ūnəḇêlāh uneveLah uvenivlaTam venivLat venivlaTo wə·niḇ·lā·ṯōw wəniḇlāṯōwInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts