Word Origin
from nakah
Definition
a blow, wound, slaughter
NASB Word Usage
blow (1), casualties (1), crushed (1), disasters (1), inflicted (1), injury (1), plague (3), plagues (4), slaughter (14), stripes (1), strokes (2), wound (8), wounded (1), wounds (9).

הַכְּמַכַּ֥ת הַמַּכִּים֙ הַמַּכָּ֖ה הַמַּכָּ֣ה הַמַּכּ֛וֹת הכמכת המכה המכות המכים וּ֝מַכּ֗וֹת וּמִמַּכּוֹתַ֥יִךְ וּמַכָּ֣ה וּמַכָּֽה׃ וּמַכָּתִ֖י ומכה ומכה׃ ומכות ומכתי וממכותיך כְּמַכַּ֥ת כמכת מַכַּ֖ת מַכַּ֨ת מַכַּת־ מַכָּ֔ה מַכָּ֖ה מַכָּ֣ה מַכָּ֥ה מַכָּֽה־ מַכָּת֖וֹ מַכָּתִ֑י מַכָּתֵֽךְ׃ מַכָּתֶ֑ךָ מַכֹּ֣תְךָ֔ מַכֹּתֶֽהָ׃ מַכּ֜וֹת מַכּ֞וֹת מַכּ֣וֹת מַכּ֤וֹת מַכּוֹתֶ֑יהָ מַכּוֹתֶֽהָ׃ מַכּוֹתֶֽיהָ׃ מַכּוֹתָֽם׃ מכה מכה־ מכות מכותה׃ מכותיה מכותיה׃ מכותם׃ מכת מכת־ מכתה׃ מכתו מכתי מכתך מכתך׃ hak·kə·mak·kaṯ hakkemakKat hakkəmakkaṯ ham·mak·kāh ham·mak·kîm ham·mak·kō·wṯ hammakKah hammakkāh hammakKim hammakkîm hammakKot hammakkōwṯ kə·mak·kaṯ kemakKat kəmakkaṯ mak·kā·ṯe·ḵā mak·kā·ṯêḵ mak·kā·ṯî mak·kā·ṯōw mak·kāh mak·kāh- mak·kaṯ mak·kaṯ- mak·kō·ṯe·hā mak·kō·ṯə·ḵā mak·kō·w·ṯām mak·kō·w·ṯe·hā mak·kō·wṯ makKah makkāh makkāh- makkat makkaṯ makkaṯ- makkaTech makkaTecha makkāṯêḵ makkāṯeḵā makkaTi makkāṯî makkaTo makkāṯōw makKot makkoTam makKotecha makkoTeha makkōṯehā makkoTeiha makkōṯəḵā makkōwṯ makkōwṯām makkōwṯehā ū·mak·kā·ṯî ū·mak·kāh ū·mak·kō·wṯ ū·mim·mak·kō·w·ṯa·yiḵ umakKah ūmakkāh umakkaTi ūmakkāṯî umakKot ūmakkōwṯ umimakkoTayich ūmimmakkōwṯayiḵInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts