Word Origin
from laben
Definition
white
NASB Word Usage
white (24), white ones (1).

הַלָּבָ֔ן הלבן וְהַלְּבָנִ֔ים וּלְבֶן־ וּלְבָנִֽים׃ והלבנים ולבן־ ולבנים׃ לְבָנ֔וֹת לְבָנִ֑ים לְבָנָ֔ה לְבָנָ֣ה לְבָנָ֥ה לְבָנָ֨ה לְבָנָֽה׃ לְבָנָה֙ לְבָנֹ֑ת לְבָנֹֽת׃ לְלָבָ֑ן לָבָ֑ן לָבָ֔ן לָבָ֖ן לָבָ֗ן לָבָ֜ן לָבָ֣ן לָבָן֙ לבן לבנה לבנה׃ לבנות לבנים לבנת לבנת׃ ללבן hal·lā·ḇān hallāḇān hallaVan lā·ḇān lāḇān laVan lə·ḇā·nāh lə·ḇā·nîm lə·ḇā·nō·wṯ lə·ḇā·nōṯ lə·lā·ḇān ləḇānāh ləḇānîm ləḇānōṯ ləḇānōwṯ ləlāḇān lelaVan levaNah levaNim levaNot ū·lə·ḇā·nîm ū·lə·ḇen- ūləḇānîm ūləḇen- ulevaNim uleven vehallevaNim wə·hal·lə·ḇā·nîm wəhalləḇānîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts