Word Origin
from aman
Definition
an Isr. name
NASB Word Usage
Heman (16).

הֵימָ֖ן הֵימָ֡ן הֵימָ֣ן הֵימָ֥ן הֵימָ֨ן הֵימָן֙ הימן וְהֵימָ֛ן וְהֵימָ֣ן וְהֵימָ֤ן וְהֵימָ֧ן וְהֵימָֽן׃ והימן והימן׃ לְהֵימָ֑ן לְהֵימָ֗ן לְהֵימָ֣ן לְהֵימָ֥ן להימן hê·mān heiMan hêmān lə·hê·mān leheiMan ləhêmān veheiMan wə·hê·mān wəhêmānInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts