Word Origin
from din
Definition
"judge," a son of Jacob, also his desc. and their territory, also a place in N. Isr.
NASB Word Usage
Dan (68), Danite* (1).

בְּדָֽן׃ בדן׃ דָ֑ן דָ֔ן דָ֖ן דָ֛ן דָ֞ן דָ֠ן דָ֣ן ׀ דָּ֑ן דָּ֔ן דָּ֖ן דָּ֗ן דָּ֚ן דָּ֣ן דָּ֥ן דָּֽן׃ דָֽן׃ דָן֙ דן דן׃ וְדָ֕ן וְדָ֤ן וּלְדָ֣ן ודן ולדן לְדָ֕ן לְמִדָּן֙ לדן למדן מִדָּ֑ן מִדָּ֖ן מִדָּ֤ן מִדָּן֙ מדן bə·ḏān beDan bəḏān Dan dān ḏān lə·ḏān lə·mid·dān leDan ləḏān lemidDan ləmiddān mid·dān midDan middān ū·lə·ḏān uleDan ūləḏān veDan wə·ḏān wəḏānInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts