רְבִיבִם noun masculine^{Jeremiah 3:3} plural copious showers causing fertility; — ׳ר Deuteronomy 32:2+ 3t., רְבִבִים Jeremiah 14:22, רְבִבִם Jeremiah 3:3; — copious shower, Jeremiah 3:3 (+ מַלְקוֺשׁ) ׳יִתְּנוּ ר Jeremiah 14:22 ("" מַגְשִׁמִים),׳ר Psalm 65:11; simile,of penetrating. pervasive influence of prophetic words Deuteronomy 32:2 ("" שְׂעִירִם, also מָטָר, טַל ), of Jacob Micah 5:6 ("" טַל), of future king Psalm 72:6 ("" מָטָר).

בִּרְבִיבִ֥ים ברביבים וְכִרְבִיבִ֖ים וכרביבים כִּ֝רְבִיבִ֗ים כִּרְבִיבִ֖ים כרביבים רְבִבִ֑ים רְבִבִ֔ים רבבים bir·ḇî·ḇîm birḇîḇîm birviVim kir·ḇî·ḇîm kirḇîḇîm kirviVim rə·ḇi·ḇîm rəḇiḇîm reviVim vechirviVim wə·ḵir·ḇî·ḇîm wəḵirḇîḇîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts