אנתה Kt₁₄ (i.e. אַנְתָּה, peculiar to Biblical Aramaic; Qr אַנְתְּ)

pronoun 2 masculine singular thou (Biblical Hebrew אַתָּה; Cappadocian and Egyptian Aramaic אנת (Lab^{Eph. 1. 67}; S-C^{A 11} +, feminine אנתי ib. D9, 11, 26+), Nerab את (Cooke^{186. 190}), Palmyrene אנת (ib. 308); ᵑ7^Onk את, ᵑ7^J אנת (^{§ 16. 1}); Syriac ); — thou, Daniel 2:29,31,37,38 etc., Ezra 7:25.

אַ֖נְתְּ אַ֣נְתְּ אַ֤נְתְּ אַנְתְּ־ אנת אנת־ ה֔וּא ה֣וּא ה֤וּא הוא וְאַ֣נְתְּ וְאַ֣נְתְּ וְאַ֤נְתְּ וְאַ֨נְתְּ ואנת ’ant ’ant- Ant Hu hū veAnt wə’ant wə·’antInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts