נְקָמָה noun feminine vengeance (on formation compare Lag^{BN 143}); — ׳נ Jeremiah 46:10 3t.; construct נִקְמַת Numbers 31:2 7t.; suffix נִקְמָתִי Ezekiel 25:14 7t. suffixes; plural נְקָמוֺת Judges 11:36 5t.; נְקָמֹת 2 Samuel 22:48; —

1 vengeance of God, absolute Ezekiel 25:14; ׳נקם נ Jeremiah 51:36; דַּם נִקְמַת Psalm 79:10; אֵל נְקָמוֺת Psalm 94:1 (twice in verse); ׳עֵת נ Jeremiah 51:6; ׳יוֺם נ Jeremiah 46:10; יהוה ׳נ Jeremiah 50:15,28; Jeremiah 51:11; הֵיכָלוֺ ׳נ Jeremiah 50:28; Jeremiah 51:11; with בְּ of adversary, ׳נתן נ Ezekiel 25:14,17; ׳עשׂה נ Ezekiel 25:17; with מִן of adversary ׳נתן נ 2 Samuel 4:8 ׳עשׂה נ Judges 11:36; נִקְמָֽתְךָ מֵהֶם Jeremiah 11:20; Jeremiah 20:12; with לְ whom ׳נתן נ 2 Samuel 22:48 = Psalm 18:48.

2 of Israel and its chiefs מן ׳נקם נ Numbers 31:2 (P); with ׳בְ, ׳נתן ני Numbers 31:3 (P); ׳עשׂה נ Psalm 149:7.

3 enemies of Israel absolute Lamentations 3:60; עשׂה בנקמה; Ezekiel 25:15; of Jeremiah מן ׳לקח מ Jeremiah 20:10.

בִּנְקָמָ֑ה בנקמה נְ֭קָמָה נְקָמ֛וֹת נְקָמ֣וֹת נְקָמ֥וֹת נְקָמָ֥ה נְקָמָה֙ נְקָמֹ֖ת נְקָמוֹת֙ נִ֝קְמַ֗ת נִקְמַ֖ת נִקְמַ֤ת נִקְמַ֨ת נִקְמַת֙ נִקְמַת־ נִקְמָֽתְךָ֙ נִקְמָתִ֔י נִקְמָתִ֖י נִקְמָתִ֜י נִקְמָתֵ֑ךְ נִקְמָתֵ֖נוּ נִקְמָתָ֔ם נקמה נקמות נקמת נקמת־ נקמתי נקמתך נקמתם נקמתנו bin·qā·māh binkaMah binqāmāh nə·qā·māh nə·qā·mō·wṯ nə·qā·mōṯ Nekamah nekaMot nəqāmāh nəqāmōṯ nəqāmōwṯ nikMat nikmaTam nikmaTech nikmateCha nikmaTenu nikmaTi niq·mā·ṯām niq·mā·ṯə·ḵā niq·mā·ṯê·nū niq·mā·ṯêḵ niq·mā·ṯî niq·maṯ niq·maṯ- niqmaṯ niqmaṯ- niqmāṯām niqmāṯêḵ niqmāṯəḵā niqmāṯênū niqmāṯîInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts