Brown-Driver-Briggs אִלֵּם adjective dumb, unable to speak; Exodus 4:11 מִי שָׂם מֶּה לָֽאָדָם אוֺ מִי יָשׂוּם אִלֵּם; Isaiah 56:10 כְּלָבִים אִלְּמִים figurative of false prophets; of idols ׳אֱלִילִים א Habakkuk 2:8; as substantive Proverbs 31:8; Psalm 38:14; Isaiah 35:6. אֻלָּם see III. אוּלָם p. 19. אֵלָם see אֵילָם below II. אול. Forms and Transliterations אִלְּמִ֔ים אִלְּמִֽים׃ אִלֵּ֑ם אִלֵּ֔ם אלם אלמים אלמים׃ וּ֝כְאִלֵּ֗ם וכאלם לְאִלֵּ֑ם לאלם ’il·lə·mîm ’il·lêm ’illêm ’illəmîm ilLem illeMim lə’illêm lə·’il·lêm leilLem ū·ḵə·’il·lêm ucheilLem ūḵə’illêmLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |
    |