מָצוֺר noun [masculine] siege-enclosure, siege, entrenchment; — always ׳מ absolute, except construct מְצוֺר Ezekiel 4:7 suffix מְצוּרֶ֑ךָ Ezekiel 4:8; —

1 siege שָׂם עָלֵינוּ ׳מ Micah 4:14 he hath laid siege to us, compare ׳וְנָתַתָּ֫ עָלֶיהָ מ Ezekiel 4:2; ׳בּוֺא בַמּ is come into a state of siege Deuteronomy 20:19; 2 Kings 24:10; 2 Kings 25:2; Jeremiah 52:5, compare ׳וְהָֽיְתָה בַמּ Ezekiel 4:3; ׳יוֺשֶׁבֶת֯י בַּמּ Jeremiah 10:17; ׳מְצוֺר יְרו Ezekiel 4:7 siege of Jerusalem, but also ׳עַליְֿרו׳מ Zechariah 12:2; ׳יְמֵי מ of duration of siege Ezekiel 4:8; Ezekiel 5:2; ׳מֵי מ Nahum 3:14 water for a siege; in phrase וּבְמָצוֺק ׳בְּמ in the siege and stress Deuteronomy 28:53,55,57; Jeremiah 19:9.

2 enclosure, i.e. siege-works Deuteronomy 20:20; late = ram-part Zechariah 9:3, ׳עִיר מ entrenched city Psalm 31:22 (al. besieged), Psalm 60:11 ("" Psalm 108:11 מִבְצָר ׳ע), compare 2 Chronicles 8:5; ׳עָרִים לְמ2Chronicles 11:5, בִּירוּשָׁלַם ׳ישְׁבִים בְּמ2Chronicles 32:10; ׳מ Habakkuk 2:1 according to most ("" מִשְׁמֶרֶת); but We derives from נצר, i.e. watch-tower, Now conjectures מִצְמֶּה (compare וַאֲצַמֶּה following); > Buhl conjectures ֯׃מְצָד ׳מ

proper name, of a territory.

בְּמָצ֖וֹר בְּמָצוֹר֙ בַּמָּצ֑וֹר בַּמָּצֽוֹר׃ בַמָּצ֖וֹר בַמָּצוֹר֙ במצור במצור׃ הַמָּצ֑וֹר המצור לְמָצ֖וֹר למצור מְצ֤וֹר מְצוּרֶֽךָ׃ מָצ֑וֹר מָצ֔וֹר מָצ֖וֹר מָצ֗וֹר מָצֽוֹר׃ מָצוֹר֙ מצור מצור׃ מצורך׃ bam·mā·ṣō·wr ḇam·mā·ṣō·wr bammāṣōwr ḇammāṣōwr bammaTzor bə·mā·ṣō·wr bəmāṣōwr bematzOr ham·mā·ṣō·wr hammāṣōwr hammaTzor lə·mā·ṣō·wr ləmāṣōwr lemaTzor mā·ṣō·wr māṣōwr maTzor mə·ṣō·wr mə·ṣū·re·ḵā məṣōwr məṣūreḵā meTzor metzuRecha vammatzOrInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts