מָנָה noun feminine part, portion; — ׳מ Exodus 29:26 4t.; (on מְנָָֽתֿ Jeremiah 13:25, compare Psalm 16:5, see מְנָת); plural מָנוֺת 1 Samuel 1:4 5t.; suffix מָֽנוֺתֶ֫הָ Esther 2:9; — part, portion, especially choice portion, Exodus 29:26; Leviticus 7:33; Leviticus 8:29 (all of sacrificial animal; all P); compare 2 Chronicles 31:19; also 1 Samuel 1:4,5; of distributive of choice bits Nehemiah 8:10,12; Esther 9:19,22; compare also Esther 2:9 (see Daniel 1:5,10).

הַמָּנָ֔ה המנה לְמָנָ֔ה לְמָנָֽה׃ למנה למנה׃ מְנָת־ מָנ֔וֹת מָנ֖וֹת מָנ֗וֹת מָנָ֥ה מָנֽוֹת׃ מָנוֹת֙ מָנוֹתֶ֙הָ֙ מנה מנות מנות׃ מנותה מנת־ ham·mā·nāh hammaNah hammānāh lə·mā·nāh lemaNah ləmānāh mā·nāh mā·nō·w·ṯe·hā mā·nō·wṯ maNah mānāh maNot manoTeha mānōwṯ mānōwṯehā mə·nāṯ- mənāṯ- menotInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts