מִיכָה proper name, masculine 1. Micha, the Ephraimite (ᵐ5 Μειχαίας), Judges 17:5,8,9,10,12 (twice in verse); Judges 17:13; Judges 18:2 ff. (12 t.), called מִיכָֽיְהוּ Judges 17:1,4.

2 the prophet Micah (ᵐ5 Μειχαίας), Micah 1:1 (Jeremiah 26:18 Kt מִיכָיָה).

3 1 Chronicles 5:5.

4 son of Meribbaal (Mephibosheth) 1 Chronicles 8:34f. (ᵐ5 Μιχια), 1 Chronicles 9:40f. (ᵐ5 Μειχα), called מִיכָא 2 Samuel 9:12.

5 2 Samuel 23:20 (ᵐ5 Μειχας), 2 Samuel 24:24,25 (ᵐ5 Μειχα).

62Chronicles 18:14 ( = מִיכָֽיְהוּ 2).

72Chronicles 34:20 ("" 2 Kings 22:12 מִיכָיָה).

לְמִיכָ֔ה למיכה מִ֠יכָה מִיכָ֑ה מִיכָ֔ה מִיכָ֖ה מִיכָ֗ה מִיכָ֜ה מִיכָ֣ה מִיכָ֥ה מִיכָ֥יְהוּ מִיכָֽה׃ מִיכָה֙ מיכה מיכה׃ מיכיהו lə·mî·ḵāh lemiChah ləmîḵāh mî·ḵā·yə·hū mî·ḵāh miChah miChayehu mîḵāh mîḵāyəhūInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts