Brown-Driver-Briggs אִישׁוֺן noun [masculine] pupil of eye (compare DlHA 9 PrätLoPh, Feb. 1884, but also Arabic  , & NöZMG 1886, 739) — ׳א all construct — עַיִן ׳א Deuteronomy 32:10; Proverbs 7:2; בַּתעַֿיִן ׳א Psalm 17:8 (in all, simile of preciousness); = middle, midst of night לַיְלָה וַאֲפֵלָה ׳בְּא Proverbs 7:9; חשֶׁח ׳בְּא Proverbs 20:20 Kt i.e. in deep darkness (Qr בֶּאֱשׁוּן see Now). אִישַׁי see יִשַׁי. אֱשׁוּן Qr Proverbs 20:20 see אִישׁוֺן below אישׁ. Forms and Transliterations בְּאִישׁ֥וֹן בֶּאֱשׁ֥וּן באישון באשון כְּאִישׁ֣וֹן כְּאִישׁ֥וֹן כאישון be’ĕšūn bə’îšōwn be·’ĕ·šūn bə·’î·šō·wn beeShun beiShon kə’îšōwn kə·’î·šō·wn keiShonLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |
    |