כַּבִּיר adjective great, mighty, much only in poetry, and only Job, Isa¹: — Isaiah 10:13 Qr (but read as Kt כְּאַבִּיר), Isaiah 17:12; and Isaiah 28:2 מים כבירים (usually מַיִם רַבִּים), Job 8:2 ורוח כביר אמרי פיך a mighty wind, Job 15:10 כביר מאביך ימים (Ges^{§ 131}, R 5a) = aged: of God, Job 34:17 כַּבִּיר צַדִּיק the just mighty one, Job 36:5 a, v^b כֹּחַ לֵב ׳כ mighty in strength of understanding; Job 34:24 כבירים mighty men; of quantity = much, Isaiah 16:14 שְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֺא כַבִּיר, Job 31:25 וכי כביר מצאה ידי had gotten much.

כַ֝בִּ֗יר כַּ֝בִּ֗יר כַּ֝בִּיר כַּ֭בִּיר כַּבִּ֖יר כַּבִּ֣יר כַּבִּירִ֖ים כַּבִּירִ֣ים כַּבִּירִ֥ים כַבִּֽיר׃ כביר כביר׃ כבירים chabBir kab·bî·rîm kab·bîr ḵab·bîr Kabbir kabbîr ḵabbîr kabbiRim kabbîrîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts