[אַב D^{§ 40.4}, אַבָּא Id^ib Mei^{Chr 165}]

noun masculine father (Biblical Hebrew אָב); —

1 literally father suffix אֲבוּ֫הִי Daniel 5:13 (see Behrm Marti), אֲבוךְ (K^{§ 53, 2 a}) Daniel 5:11; Daniel 5:11; Daniel 5:11; Daniel 5:18 אֲבוּ֫הִי Daniel 5:2.

2 plural fathers, ancestors , [אֲבָהָן D^l.c.], suffix אֲבָהָתי Daniel 2:33 (Baer תַי-, but see K^{§ 53, 1}), אֲבָהָתָךְ Ezra 4:15, תָ֫נָא- (Str. תַ֫נָא—) Ezra 5:12.

אֲב֔וּהִי אֲב֔וּךְ אֲב֗וּךְ אֲב֥וּךְ אֲבָהֳתַ֙נָא֙ אֲבָהָתִ֗י אֲבָהָתָ֗ךְ אֲבֽוּךְ׃ אַ֖בִי אבהתי אבהתך אבהתנא אבוהי אבוך אבוך׃ אבי ’ă·ḇā·hā·ṯāḵ ’ă·ḇā·hā·ṯî ’ă·ḇā·ho·ṯa·nā ’a·ḇî ’ă·ḇū·hî ’ă·ḇūḵ ’ăḇāhāṯāḵ ’ăḇāhāṯî ’ăḇāhoṯanā ’aḇî ’ăḇūhî ’ăḇūḵ avahaTach avahaTi Avi avohoTana aVuch aVuhiInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts