1935. hod
Brown-Driver-Briggs
I. הוֺד noun masculineJob 37:22 splendour, majesty, vigour (chiefly in poetry) (Late Hebrew id.) — ׳ה absolute Job 37:22 8t. (׳הַה 1 Chronicles 29:11); construct Isaiah 30:30 3t.; suffix הוֺדִי Daniel 10:8; הוֺדְךָ Numbers 27:20 2t.; הוֺדֶ֑ךָ Proverbs 5:9; Psalm 145:4; הוֺדוֺ Hosea 14:7 3t.; הֹדֹה Jeremiah 22:18; —

1 splendour, majesty, of king הוֺדְךָ וַהֲדָרֶ֑ךָ Psalm 45:4; הוֺד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו Psalm 21:6, subject ׳י ("" גָּדוֺל כְּבוֺדוֺ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ); foretold of the צֶמַח Zechariah 6:13 וְהוּאיִֿשָּׂא הוֺד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַלכִּֿסְאוֺ; compare וַיִּתֵּן עָלָיו הוֺד מַלְכוּת 1 Chronicles 29:25 (׳י confers on Solomon); ׳וְלֹא ָ˜נתְנוּ עָלָיו ה מַלְכוּת Daniel 11:21 (of usurper); see also וְהוֺי הֹדֹה Jeremiah 22:18 in lament for king. Hence also

2 divine splendour, majesty, light & glory which God wears as king: הוֺד וְהָדָר לָבָ֑שְׁתָּ Psalm 104:1 (7 t. joined with הָדָר); compare Job 40:10 where ׳י addresses Job in irony: עַלאֱֿלוֺהַּ נוֺרָא הוֺד Job 37:22; וְהָדָר לְפָנָיו ׳ה Psalm 96:6 = 1 Chronicles 16:26; also הַגְּדֻלָּה ׳וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַה 1 Chronicles 29:11; see further כִּסָּה שָׁמַיִם הוֺדוֺ Habakkuk 3:3 ("" וּתְהִלָּתוֺ מָֽלְאָה הָאָ֑רֶץ); אֲשֶׁרתְּֿנָה הוֺדְךָ עַלהַֿשָּׁמַיִם Psalm 8:2 ("" בְּכָלהָֿאָ֑רֶץ מָהאַֿדִּיר שִׁמְךָ); also הוֺדוֺ עַלאֶֿרֶץ וְשָׁמָ֑יִם Psalm 148:13 ("" נִשְׁגָּב שְׁמוֺ לְבַדּוֺ); הֲדַר כְּבוֺד הוֺדֶ֑ךָ Psalm 145:4; of Yahweh's actions הוֺד וְהָדָר מָּעֳלוֺ Psalm 111:3; of his voice אֶתהֿוֺד קוֺלוֺ ׳זְהִשְׁמִיעַ י Isaiah 30:30.

3. a. splendour of Israel under divine blessing וִיהִי כַזַּיִת הוֺדוֺ Hosea 14:7.

b. majesty, dignity, authority of Moses Numbers 27:20 (P; only here in Hexateuch) וְנָתַתָּ מֵהוֺדְךָ עָלָיו. Also,

c. manly vigour לַאֲחֵרִים הוֺדֶ֑ךָ מֶּןתִּֿתֵּן Proverbs 5:9, in warning against licentiousness; as displayed in outward appearance וְהוֺדִי נֶהְמַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית Daniel 10:8 ("" כֹּחַ).

4 of a horse, majesty, majestic force הוֺד נַחְרוֺ אֵימָה Job 39:20 the majesty of his snorting (majestic snorting, VB) is a terror; also in simile of Yahweh's dealings with Judah, וְשָׂם אוֺתָם כְּסוּס הוֺדוֺ בַּמִּלְחָמָה Zechariah 10:3 and he will make them like the horse of his majesty in battle.

Forms and Transliterations
ה֔וֹד ה֖וֹד ה֝וֹד֗וֹ ה֝וֹדְךָ֗ ה֣וֹד ה֤וֹד ה֥וֹד ה֭וֹד הֹדֹֽה׃ הֽוֹד׃ הדה הוֹד֑וֹ הוֹד֔וֹ הוֹד֖וֹ הוֹדֶ֑ךָ הוֹד־ הוד הוד־ הוד׃ הודו הודך וְה֖וֹד וְהַה֔וֹד וְהוֹדִ֗י וההוד והוד והודי מֵהֽוֹדְךָ֖ מהודך hō·ḏōh hō·w·ḏe·ḵā hō·w·ḏōw hō·wḏ hō·wḏ- hō·wḏ·ḵā Hod hodcha hoDecha hoDo hoDoh hōḏōh hōwḏ hōwḏ- hōwḏeḵā hōwḏḵā hōwḏōw mê·hō·wḏ·ḵā mehodCha mêhōwḏḵā vehaHod veHod vehoDi wə·ha·hō·wḏ wə·hō·w·ḏî wə·hō·wḏ wəhahōwḏ wəhōwḏ wəhōwḏî
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
1934
Top of Page
Top of Page